Welcome שלוֹם עליכם
Sefer Gilgulim - ספר גילגוּלים
" Re-Incarnation " by Reb Chaim Vital
The "Chapters"- "Gates of Wisdom" of the book
Sefer Gilgulim - ספר גילגוּלים
by Reb Chaim Vital
Full New Website is now online at at www.famousrabbis.com/gilgulim/
מה יודע האדם, או יכול לדעת, על גילגוליו?
כעיקרון, אין אדם יודע או חש דבר לגבי הגילגולים הקודמים שלו ובודאי שלא על גילגוליו הבאים. כפי שמובע ריעיון זה בזהר: כל הנשמות נכנסות בגלגול ובני אדם אינם יודעים את דרכיו של הקב"ה...
כל נשמתין עאלין בגלגולא, ולא ידעין בני נשא ארחוי דקודשא בריך הוא...
(זהר, סבא דמשפטים צ"ט ע"ב)
היו מגדולי המקובלים שידע ובמידה זו אחרת, כמו שמסופר על האר"י שידע להבחין בחטאי האדם בגילגוליו הקודמים ולמצוא לו את תיקוניו. כן מסופר על ר' יצחק סגי נהור שידע להבחין באדם שמולו אם הוא נשמה חדשה או מגולגלת, כאשר, כידוע, כמעט כל הנשמות בדורות האחרונים הינן נשמות חדשות (על הגר"א אומרים שהיה נשמה חדשה, ומיקומו היה במקורו בדורות שקדמו). אלו הם מתי מעט בעלי רגישות מיוחדת, אולם להדיוט אין צורך בכך בשל כך לא נתגלו לו סתרים אלו שבכבשונו של עולם, גם בגלל שאין לו צורך בכך, ואולי גם בכדי שלא תיבטל ממנו הבחירה החופשית אם יידע מה הם הדברים אותם נשלח לתקן בגילגול זה, או שמא יירתע אם יידע את כל אשר עיוות בתקופת חיים שלמה קודמת שלו.
בספר חרדים (ספר חרדים, פרק לג) מביא שאדם יודע רק על גילגוליו בבע"ח אך אינו יודע על גילגוליו באדם אחר, כלשונו:
"דע שאמרו המקובלים, שאף על פי כשמתגלגל אדם בצורת אדם, אינו יודע בגלגולו ראשון, מכל מקום כשמתגלגל בצורת בהמה חיה או עוף, הוא יודע בגלגולו הראשון, ומיצר ומצטער איך ירד משמים מצורת אדם לצורת בהמה."
ניתן להסביר זאת בהיותם יישויות נפרדות שפעלו לתיקון עניינים שונים שאינם משפיעים זה על זה, ולכן אין מן הראוי שידעו האחד על זולתו, ומשא"כ בגילגוליו בבהמה.
וכן כותב בספר ערבי נחל (פרשת נצבים) בשם האר"י, שאדם יודע את עברו רק כאשר מתגלגל במדרגה פתוחה מאדם, אך כאשר נמצא באדם אחר הוא אינו יודע את עברו. בשל כך הסבל בגלגול בבהמה או בעצם דומם רב ביותר, גם מפני שמודע לכך שהוא גלגול, וגם בגלל ההפחתה במעלה. כך לשונו:
"הנה נתבאר קצת ענין הגלגול והוא חמור יותר מהגיהנם, וכמ"ש האר"י ז"ל אילו היו יודעים בני אדם צער הגלגול כו', כי אפילו הגלגול הקרוב לתיקון שהוא במדרגת צאן הוא מר יותר מהגיהנם, כי כאשר הנשמה תתגלגל באדם אינה זוכרת כלל מה היה בראשונה, אבל כשהנשמה בגלגול דומם צומח חי זוכרת מי היא ושהיה תחלה אדם המהלך בקומה זקופה, ושעכשיו היא מהלכת על ארבע ונהפך לצורת בהמה, וזה מר לה מאד יותר מהגיהנם".
טעמים להבדל זה כותב בספר ישמח משה (פרשת נח דף ל:), כך:
"איתא בספרי חכמי אמת, דאף דנשמה דמגולגלת באדם, אינה יודעת ואינה זוכרת כלל בהיותה בגוף האדם למה היא באה ולמי היתה בגלגול הקודם. אבל הנשמה המגולגלת בבעלי חיים שאינם מדברים, יודעת וזוכרת משל מי היא ואת אשר עותה ואת אשר נגזר עליה. ונ"ל ליתן טעם לזה שהנשמה המגולגלת בבעלי חיים שאינם מדברים, יודעת וזוכרת מהותה ואיכותה, והמגולגלת באדם אינה יודעת. טעם א' טבעי, וטעם אחד חיובי. הנה הראשון נאמר, כי נשמת אדם בהיותה בגוף בעלי חיים שאינם מדברים, לא תתחבר עמו בכל מכל כל, כי לא לו יעדה מששת ימי בראשית ולא בן זוגה היא, על כן אינה מתערבת בכחותיו ואיננה כמו גוף בגוף, רק היא כעצם פרדי, וכשכל נבדל עומדת בעצמותה, רק במאסר היא אסורה לפי עונש הקצוב לה, לכך זוכרת בימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו לה מימי קדם את אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה. מה שאין כן כשמתגלגלת בגוף אדם, דיש לה התחברות עם גופו וכחותיו, כי חברן היוצר מתחלה מעת הבריאה להיות גוף אדם והנפש אחד ובן זוגה הוא, על כן היא מתמזגת ומתבלבלת בכחות הגוף ואינה בעצם נפרד, על כן לא תיצץ מחרכה להבין ערכה, זאת היא טבעי הנלענ"ד. וטעם חיובי הוא שכן חייבה חכמתו ית', לפי שכבר נודע שאין רצון ובחירה רק באדם לבדו, ואם כן כל המתגלגלין בבעלי חיים שאינם מדברין, אינו למען שיתקן הנשמה את עצמה בבחירה, כי אין לה בית יד וכלי הפועל בבחירה ורצון, וכל אשר הוא עושה פעולת הבהמות אשר לו היא מוכרחת לעשות עמו, רק עיקר שכינתה בבעל חי הוא על דרך עונש, ועונש גדול הוא ר"ל שישכון נפש האדם בזוהמה עם טיט החומריות הבעל חי, ואם כן למה ינטל ההכרה והזכרון, והרי על ידי מה שמכרת עצמותה וזוכרת הדר יקרת כבודה מקדם, צערה גדול מאד ועונשה רע ומר, וכשיכלה זמן הנקצב לה להיות בגוף הבעל חי, אם תזכה תגיע למי שיתקן אותה כפי הצורך. אבל כשהיא בגוף האדם בעל בחירה, עיקר כונת הגלגול שיתקן עצמו בבחירה ורצון, ולא על דרך העונש כי אדם הוא, ואם כן אם תהיה זוכרת כל אשר עבר עליה, תהיה ממש מוכרחת לטוב ותעדר הבחירה, וכמו ששוכחת הכל בבואה לזה העולם פעם הראשון. וזה כונת רז"ל באמרם בא מלאך וסטרו ומשכחו כל התורה (נדה ל' ע"ב למ"ד ע"ב), והיא על דרך המליצה, ור"ל דהנשמה שהיא חלק אלקי ממעל, לא היה לה להשתנות תיכף כרגע לשכוח תיכף כל אשר בשמים ממעל וכאלו לא היתה כלל שם, אלא דהוא בהשגחה. ואפשר דפעולה זו נעשית על ידי מלאך כפשט אמרם ז"ל, והוא גם כן מטעם זה שלא תבטל הבחירה, אם כן הכי נמי בגלגול, וזה טעם נכון וברור בעזר השי"ת".
*****************************************
כמה פעמים יכולה נשמה לחזור בגלגול?
בתשובה, יש להבחין בין עיבור, גלגול מלא, וגלגול חלקי. כאשר העיבור אינו קשור למספר פעמים כלשהו ואין לו את מגבלת הפעמים, כי תלוי בגורמים שהם חיצוניים לו (מעשי הדורות הבאים לחיוב ושלילה וכדו') לגלגול חלקי אכן ישנם גבולות אך הן לא מוחלטות, ואילו לגלול המלא ישנה מגבלה ברורה של חזרות.
ע"פ תקוני זהר, נשמה שלא שבה בתשובה בשלשה גילגולים אינה שבה להתגלגל יותר אלא אובדת בשאול לעדי עד:
"...לחייביא דאינהו לא יחזרון בתיובתא בתלת גלגולין אלין, אתמר ביה והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה... ההיא נפשא דלא חזרה בתיובתא באלין תלת, נחית לה קודשא בריך הוא במדורין דגיהנם אלין, ותמן אתנשי לדרי דרין."
תיקוני זהר דף עו: (תי' לב)
אותן נשמות שלא נתקנו קרויות "ערב רב" או "פושעי ישראל"
וכל נשמתין דאתיין תלת זמנין ולא מתתקנין, אתקריאו פושעי ישראל ערב רב.
תיקוני זהר דף קלח.
ומזהיר הזהר את האדם להקפיד במעשיו בגלגול נוכחי, שכן אינו יודע באיזה שלב של גלגול הוא נמצא, מפני הסכנה שבגלגול אחר גלגול שאם לא ישוב באחד מאלה הרי שיאבד. כל כותב:
אינון חייביא דשאטין באוירא, עד דמרצו חובייהו, ובתר נכנסין פעם שניה בגוף, כדי לצרף אותו, ואם יצדק, שוב אינו נכנס פעם אחרת. ואם לאו, פעם שלישית. שנאמר, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. ואם ח"ו לא יצדק באלו השלשה פעמים, שוב אין לו תקנה, וזהו הכרת תכרת. וע"ד בעי ב"נ לאזדהרא בנפשיה, דילמא אתא זימנא אחרא:
מדרש הנעלם פרשת כי תצא (עב: מאמר מת בלא בנים)
שינוי קצת ישנו בתיקונים (תי' ע, עמ' קלח.) שממנו עולה שיכול לחזור עד ארבעה גלגולים:
"ואם על ארבע גלגולין לא אתתקנת, אתמר בההיא שעתא ועל ארבעה לא אשיבנו".
לפי רבי אברהם אזולאי בספר חסד לאברהם, יכול אדם להתגלגל יותר משלש פעמים אלא שמפעם רביעית ואילך לא יתגלגל עוד באדם אלא ביצור נחות.
הוא מסתמך בכך על אותו פסוק באיוב "הן אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר", ומבין שמילת "גבר" עולה על גלגול באדם דווקא. כך כותב:
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. דע כי נפש הרשע אין הקדוש ברוך הוא מגלגלו בגלגול יותר מג' פעמים, שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ר"ל פעמים ושלש בצורת גבר, אבל בפעם רביעית בבהמה טהורה.
ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר כב
לפי הגיון זה, יתכן המשך הגלגולים במדרגות נמוכות עוד יותר כמו בהמה טמאה, צומח והלאה. כאשר גלגולים אלו משמעותם פחות תיקון ויותר עונש ייסורים או דחיה מארצות החיים.
אך המדובר רק ברשעי ישראל, אבל צדיקים הבאים בגלגול למטרה זו או אחרת, אם לטובתם או לטובת הדור יכולים להתגלגל אפילו הרבה פעמים:
"וכל נשמתין דאתיין תלת זמנין ולא מתתקנין, אתקריאו פושעי ישראל ערב רב, אבל צדיקיא דבכל זמנא דייתון מתתקנין, יתון עד ארבעה, אפילו עד שתין דור, ודא איהו דור הולך ודור בא, ודא נשמתא דאיהי משה רבינו, כלילא משתין רבוא, ושכינתא עלאה דאיהי נשמת חיים כד שריא במשה, אתחשב ליה כאלו אתא בשתין רבוא, ובגינה אתמר אשה אחת ילדה ששים רבוא בכרס אחד".
תיקוני זהר דף קלח.
סיבת הדבר שחזרת נשמתם של הצדיקים היא אך למטרת תיקונם של בני אותו דור לשם חזרו, או לטובת אותו יחיד שבו נתעברו, כך שאין כאן ירידה של עוצם נשמת הצדיק במדרגותיה הגבוהות (חיה נשמה) אלא רק של חלקי הנשמה הקרובים יותר אל בני האדם. לכן גם מוגדר רק כ"עיבור".
נרחיב על כך עוד בהקשר לנושא גלגולם של הצדיקים.
האם היו אנשים שלא נתגלגלו עוד?
ודאי. כל אדם שסיים את תיקוניו עולה להתקשר בצרור החיים, ואינו זז משם עוד, כפי שמברכת אביגיל את דוד: "והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך..." (שמואל א פרק כה, לעומת הקללה לאוייב: "ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע").
"משא"כ מי שכבר השלים כל ניצוצי נשמתו הוא נח ואינו צריך גלגול והוא מתקשר תיכף בימינא..."
בית עולמים - דף קמב ע"ב
אך ישנן עוד מספר דמויות שלגביהם מובא במפורש שלא שבו בגלגול.
משה לא נתגלגל, למרות שודאי לא קיים חלק מן תרי"ג המצוות אותן צווה לבני ישראל, כמו למשל המצוות התלויות בארץ. כך כותב רבי יהונתן אייבשיץ:
"וזהו הנאמר במדרש [תנחומא פרשת וזאת הברכה ג'] נשמת משה לא היתה רוצה לצאת, עד שאמר לה משה שובי נפשי למנוחיכי, והענין כי משה לא קיים מצות הרבה התלויות בארץ, וחשבה נשמתו שעוד תצטרך להתגלגל, ולכך היה קשה לה לצאת, כי מי יודע אם יזדמן עוד גוף קדוש וטהור כזה, ולכך נתקשתה לצאת, עד שמשה, שהיה לו מקב"ה בטחון שאין צריך להתגלגל, כי העלה לו הקב"ה כאילו קיימם, וכך אמר לה שובי נפשי למנוחיכי, שתהיה במנוחה עליונה, ומנוחתה כבוד בלי גלגול כלל, ושם תנוח ובצל עליון תשכון בנועם ה', וזהו אמרו [סוטה יג ע"ב] משה לא מת, היינו שאין צריך להתגלגל שנית, כי גלגול שני הוא מיתה, דנחית מדרגא לדרגא קריא מיתה ודאית [זוהר ח"ג קלה ע"ב]:"
ספר יערות דבש חלק שני - דרוש ו
אבל משה, שמקורו מהבל, גם אם לא מתגלגל שנית הרי שחוזר בעיבור שוב ושוב בכל דור ודור, ויתכן שמחמת עיבורים אלו נתקנת גם נשמת משה בשאר המצוות שלא קיימה, שכן משה היה "נשמה כוללת" ופרטים מנשמה זו המתלבשים באנשים שבדורות אחרים הולכים ונתקנים על ידיהם. כפי שראינו לגבי אב שבנו יכול לזכותו במעשיו הטובים המועילים לנשמת האב אף אחר מותו, יתכן שאף כך במשה רבינו, שהרי "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", ולפיכך כל ישראל ייחשבו כבניו של "רבינו", וכפי שאומר בת"ז:
"ואתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא ובכל צדיק וצדיק... באתר דאית ביה אורייתא ובגין דא זכרו תורת משה עבדי..."
תיקוני זהר דף קיד.
(נרחיב עוד על נשמת משה ונשמות כלליות בתשובה אחרת)
וכן מצאנו שדניאל לא נתגלגל:
"נתבשר דניאל שכבר תיקן כל צרכו... ואמר ותעמוד לגורלך ר"ל בשורשך... שנשמתך תהי' תמיד קשורה בצרור החיים ברזא דזיוגא במלכא קדישא..."
בית עולמים - דף קמב ע"ב
**************************
האם, וכיצד, ניתן להכיר באדם את גלגוליו?
הכרת גילגוליו הקודמים של אדם
ידוע שהאר"י, ומקובלים נוספים ידעו מהן גילגוליו הקודמים של אדם ע"פ מבט בו. במקרים קיצוניים יוכל יוכל כל אדם לנחש ע"פ סימנים מובהקים כמו בזה המובא בספר קב הישר:
הנה זה מבואר בדברי רבינו האר"י ז"ל שמדבריו של אדם ניכר שורש נשמתו למעלה, אם הוא רגיל בקללות או בדברי ריבות, אזי תדע שנשמתו היא מס"א, משורש נחש וצפע, ואינו מגזע קדושים, כ"א מערב רב, ואף שיש לו אב ואם צנועים וחסידים, מ"מ גלגול נשמתו מערב רב.
קב הישר (פרק ג)
זיהוי שלב הגלגול
ניתן לזהות באיזה שלב ממסכת הגלגולים שלו נמצאה האדם, בידיעה שגלגול ראשון הוא נפש, שני - רוח וכו', כך:
"אם חוטמא לאו איהו בשוה עם תקונין אחרנין, דעיינין אריכין, ואנפין אריכין, ואודנין אריכין, ופומא אריכא, וחוטמא עבה, תמן אתגליא גלגולא דנפשא,
ואם עיינין לא בשוה מאחרנין, תמן אתגליא גלגולא דנשמתא,
ואם אודנין לאו בשוה, תמן אתגליא גלגולא דרוחא..."
(= אם החוטם אינו בשוה עם התיקונים האחרים, שהעינים גדולות, והפנים גדולות, והאזניים גדולות, והפה גדול, והחוטם עבה - שם מתגלה גלגול הנפש.
ואם העינים לא שוות לאברי הפנים האחרים - שם מתגלה גלגול הנשמה.
ואם האזניים לא שוות לאברי הפנים האחרים - שם מתגלה גלגול הנפש.)
(תיקוני זהר דף קלח. תי' ע)
סימנים מזהים נוספים מגלה תיקוני הזהר (ת' ע') ע"פ איכות קולו של אדם או צבע פניו וגופו, כך:
על פי הקול
"במה יתיידע בר נש דאיהו בגלגולא קדמאה, אם הוא קליה כשברים או כתרועה...
אם הוא קליה כשברים איהו מזמנא קדמאה,
ואם קליה כתרועה איהו מזמנא תניינא,
ואם... קליה תקיעה איהו מזמנא תליתאה,
קליה כתקיעה... הא אתתקן:"
תיקוני זהר דף קלז: - קלח.
או על פי מראה וצבע פניו וגופו
"במה יתיידע בר נש דאיהו בגלגולא קדמאה... גופיה ואנפוי חוורין... איהו מזמנא קדמאה,
ואם גופיה ירוקא ואנפוי ירוקין... איהו מזמנא תליתאה."
וניתן להסיק ע"פ השילוב בין השנים, כאשר סימן אחד מורה על מחזור אחד והאחר על מחזור שונה:
"ואם הדר לגווניה, קליה כתקיעה וגופיה חוור ואנפוי חוורין, דא איהו כגווניה קדמאה, כמו דאוקמוהו ביין דהחמיץ דחזר לגווניה קדמאה, כגוונא דא בהפוכא לטב,
וכן אנפוי סומקין (=פניו אדומות) וקליה כשברים, ואנפוי ירוקין וקליה תרועה, הא אתתקן".
תיקוני זהר דף קלז: - קלח.
ניתן גם לזהות על פניו של אדם את מצב התיקון שלו, למשל, אם פניו חיוורים זהו סימן שנמחלו לו עוונותיו הקודמים. כך תיקוני זהר:
"מאן דייתי בגלגולא זמנא קדמאה אם ייתי חוור, אתקיים ביה קרא (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו."
תיקוני זהר (דף קלז:)
מהו ההבדל העקרוני בין גלגול תלמיד חכם וגלגול עם הארץ?
חלק מתיקון הנשמה המגולגלת בבעלי חיים שונים או בצמחים ובדוממים הוא עשיית מעשים טובים תוך שימוש בהם, בין אם מתכלים בתכלית זו, שמשמעות כילוי זה הוא שהנשמה המגולגלת באה כבר אל תיקונה, וגם אם לא כלתה בשימוש, עכ"פ זו התקדמות בכיוון החיובי לטובת הנשמה שתוכל לצאת מן העצם בשלב מסויים ולשוב למקומה.
ככל שמדרגת ה"פונדקאי" נמוכה יותר כך השימוש בו פחות נעלה וממילא תיקונו יארך יותר, ועמו גם סבל הנשמה.
אחד התיקונים, במידה והמדובר בבעל-חי או בצומח, הוא ע"י אכילתו, בברכה ומתוך כוונה לשם שמים, ובמיוחד בשבתות ובימים טובים בהם אנו מצווים על העונג והאכילה.
אך בכדי לגבור על ה"קליפות" והקשיים שמעמיד הכלי המארח, אנו זקוקים להכשרה מוקדמת לפני האכילה. ככל שבעל החיים הוא גס יותר הכשרתו מסובכת יותר, עד שיגיע למדרגה כזו שניתן לשלבו במדרגת ה'מדבר', קרי, בנו. במדרגה הנמוכה והגסה עוד יותר כלל לא ניתן למעלה זו, ותיקונם יהיה רק ע"י השימוש החיצוני בהם כנשיאת אנשים (גלגול בסוס וכדו') או משאות חמור וכדו').
לכן נשמת צדיקים, שעדיין זקוקות לתיקון, תתגלגל בבעל חי נעלה כמו דגים שאפי' שחיטה אינם צריכים, וכל אבריהם מותרים באכילה. ואילו עמי הארצות יתגלגלו במקרה הטוב בבעלי חיים יבשתיים שלא כל אבריהם מותרים (דם, חלב וכדו') וזקוקים להכנה ארוכה (שחיטה, מליחה ועוד).
כך כותב ר' עובדיה מפאנו:
צדיקים בני תורה הצריכים קצת מרוק דינם בדגים שבים, סי' לדבר ויגוע ויאסוף וכתיב אם את כל דגי הים יאסף להם.
עמי הארץ גמורים דפ' אלו עוברין (שם מפורטת הגדרתו של עם הארץ) שאינם לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ וחשודים על עברות חמורות... כתיב הצאן ובקר ישחט להם שהם צריכים שחיטה מפורעת.
כתבי הרמ"ע מפאנו - מאמר תקוני תשובה - פרק י
מה עדיף, גיהנם או גלגול?
בספר ביאורי אגדות אפיקי ים מסביר את מחלוקת ב"ש וב"ה אם נח לו לאדם שנברא משלא נברא או להיפך ע"פ השאלה האמורה, ומסקנתו, ע"פ מסקנת הגמ', שעדיף גיהנם על גלגול:
הנה מצינו ב' דרכים הם לאדם לטהרו מעונותו אשר פעל ועשה בעוה"ז כדי שיזכה לחיי עוה"ב, והם הגיהנם וגלגול ששניהם הם לטובתו לתקן את אשר עיות, והם בב' דרכים, ענין גיהנם הוא עונש לנפש להוציא ממנו הסיגים אשר נשאבו בו ע"י חטאיו, כמ"ש (במדבר לא כג) כל דבר אשר יבוא באש וכו'. ומחלוקתם הוא איזה עונש קשה יותר, אם עונש גיהנם או גלגול. ובאמת שניהם צריכים וכל א' מתקן ענין אחר כידוע למשכילים. וז"ש הללו אומרים נח לו שלא נברא וכו', ר"ל שיותר טוב לו שלא יצטרך לבוא בגלגול ועונשו יהי' בגיהנם משיתוקן ע"י גלגול, שקל לבוא לידי חטא מחדש. והללו אומרים שטוב יותר עונש הגלגול שנברא פעם שנית מעונש גיהנם, שבגלגול יוכל לסגל עוד מצות ומ"ט אח"כ ויתרבה שכרו יותר. עד שהסכימו שעונש גיהנם יותר טוב לו מעונש הגלגול מטעם שכתבנו.
ביאורי אגדות אפיקי ים (עירובין דף יג ע"ב)
אך בספר אור תורה רואה את מעלת הגלגול הגדולה:
... נמצא נעשה בעל מום שחסרה אבר אחד, ואי אפשר להחזיר אם לא על ידי גלגול, כי הגיהנם אינו מתקן רק הכתמים שנעשה בנפשו על ידי איזה עון, והוא דומה למי שיש לו מכה על איזה אבר, שנותן עליו הרופא סם חריף ומרפא אותו, אבל אם חסר אבר אחד אין לו רפואה כלל...
ספר אור תורה - אות סב
אך ברור שייסורי הנדודים של נפש המתגלגל גרועים פי כמה מיסורי הגיהנם על כל מוראותיו.
*********************************
האם יכולה נשמת צדיק להתעבר בגוף רשע, ולשם מה?
אכן כן, ולמטרת שירות עבור הצדק האלוהי, שהרשע יקבל את גמולו על מעשיו הרעים, והצדקות שעשה, אם עשה, לא יגנו עליו ממידת הדין.
זאת, ע"י שנשמת הצדיק מתעברת באותו רשע וכל מעשיו החיוביים של הרשע מתקנים את נשמתו של הצדיק, ואינם עולים עוד לחשבונו של הרשע. כך כותב האר"יזל:
"המגולגל המשלים נוטל חלקו וחלק חברו בסוד יכין רשע וצדיק ילבש. כי אותו לבוש שעשה רשע זה ע"י קצת צדקותיו ומעשיו הטובים ולא זכה ללבשו, עתה אותו המגולגל המשלימו לובש אותו, וזהו : וצדיק ילבש."
(ליקוטים על הש"ס, י"ח)
כל זאת, כמובן, שהרשע אינו מגביר בתוכו את הטוב, שאם כך יעשה רהי שנשמת הצדיק לא רק שלא תשלול ממנו את המגיע לו, אלא אף תסייע לו בעשיית הטוב.
ואם ישאל השואל על מידת הצדק שבהנהגה זו, הרי אין לשלול מאדם, ולו גם רשע, את הזכות ליהנות מפירות מעשיו הטובים, גם אם הללו ישנם במשורה.
יענה, שכל זאת באם מדובר בהנהגת ה"שכר והגמול" הפשוטה, ובה לעולם לא ישלל השכר עבור מעשה טוב כלשהו, ואכן הוא יקבל את המגיע לו, אם בעולם הזה ואם בעולם הבא.
אבל בנוגע לתיקון נפשו, עצמו ופנימיותו, במדרגה היותר נעלה של עולמות עליונים - כיון שהמדובר ברשע מהותית, שנשמתו הושחתה, גם מעשים טובים כאלה ואחרים הנעשים ברמה הטכנית לא יוכלו עוד לטהר את נשמתו, ושוב, אלא אם כן יעשה מעשים משמעותיים המגבירים את חלק הטוב הפנימי שבו ומועילים גם לנשמה.
הממונים על הנשמות
האריז"ל מחלק את את הנשמות לעשרה סוגים, ע"פ שבע ספירות הגוף, כשכל נשמה נושאת אופי שונה בהתאם למלאך שממנו מקורה. בכל אחת מנשמות אלו בא לידי ביטוי אופי כולל מיוחד, הספירה שלו, למרות שכלולה גם מכל הבחינות האחרות בפרטות חלקיה.
יש להוסיף הבהרה קטנה בנושא המלאכים. מלאך - משמעותו ממונה, שליח מטעם הבורא להשגחה אישית, והשפעת אורות מתמשכת אל הברוא, כאשר תכונתו ואופיו של זה כבר מעוצבים לפנ"כ, והמלאך רק משמש ככלי להמשכיות קיומו ככזה.
הנה כך מחלק האריז"ל את הנשמות לספירותיהן, ומכנה את שמות המלאכים:
"ודע, שכל הנשמות הטהורות שהן מעולם החסד, דהיינו נקודות נכללו במיכאל,
ושל בחינת גבורה - בגבריאל,
ושל תפארת - באוריאל,
ושל נצח - בשמעואל
ושל הוד - ביהואל
ושל יסוד - בנוריאל
ושל מלכות - ברפאל,