Welcome שלוֹם עליכם
Sefer Gilgulim - ספר גילגוּלים
" Re-Incarnation " by Reb Chaim Vital
The "Chapters"- "Gates of Wisdom" of the book
Questions and answers in Hebrew LOSHON HAKODESH
האם ניתן להתגלגל בגוי?
הגלגול בגוי
שתי נקודות דיון עקרוניות יש בשאלה זו:
האחת, מהו מעמדו של הגוי בעיני המקובלים, יש מן המקובלים הנוקטים בדעה שהגויים ככללם ופרטם נמצאים תחת שליטת הרע, ה"סטרא אחרא" (=הצד האחר), ולפיכך גלגול בהם אינו מהווה תיקון כי אם חיזוק לכוחות הרעים, ובוודאי לא התעלות לנשמה המתגלגלת. לפי תפיסה זו נראה שלא יתכן גלגול בגוי, שכן אין כאן משום השגת המטרה הרצויה. אולם, אם נתפוס את הגלגול כעונש גרידא הרי שייתכן הדבר. מעבר לכך, אם ננקוט בגישה האומרת שמעבר לתיקון הנשמה עצמה ישנו גם העניין לתקן את הגוף שבו נתגלגל הרי שגם בגויים ה"רעים" ישנו אלמנט זה של "העלאת ניצוצות" מטומאה לקדושה.
האחרת, מהי תפיסת המטרה של הגלגול, אם כעונש או כתיקון.
שכן עונש קשה ביותר הוא הגלגול בגוי וזמן תיקונו יצטמצם, אך אם המטרה היא תיקון הרי שיש בכך משום קושי.
גוי המשמש עבור יהודים ימצא את תיקונו בכך ע"י סיוע להם בקיום המצוות, למרות שהוא עצמו אינו חייב בהן. גם מבלעדי זאת הרי ישנן שבע מצוות בני נח שבהן, ורק בהן, חוייבו הגויים, וקיומן הרי הוא כקיום כל תרי"ג המצוות ע"י היהודי, כך שיכול למצוא בכך את תיקונו לכל הפחות ככזה, קרי במדרגה הנמוכה מזה של הישראל.
כעיקרון האר"י ז"ל התנגד לרעיון של גלגול בגוף גוי, שכן בשל טומאתו העצמית (ראה בבלי שבת פג. "אבל גזרו עליהן שיהו כזבין לכל דבריהן") אין בו היכולת והמסוגלות להכיל את הנשמה הישראלית הטהורה, בחינת "אין ארור מתדבק בברוך" (רבה בראשית פרשה נט ט).
אבל במקומות אחדים מזכיר רח"ו גלגול בגוי, כמו למשל כאן לענין נשמתו של קין:
פסוק כי שבעתים יקם קין, יק"ם ר"ת יתרו: קי"ן, קרח, מצרי. כי נפש קין, להיותה נפש נאחזה בזוהמת הנחש מאד, וגבר הרע שבה על הטוב שבה, ונתגלגלה במצרי שהיה גוי.
שער הגלגולים - הקדמה לו
אם כי שם מגביל את ירידת הנשמה הישראלית לגוי לחלק הנפש בלבד, חלק שהוא משותף ודומה אצל שניהם, משא"כ הרוח שהיא שונה מהותית אצל הישראלי:
אבל הרוח לא נכנס בגוי, כי הוא עליון מן בחי' הנפש...
שער הגלגולים - הקדמה לו
הריקנטי (ריקנטי לה ע"ב) בהסתמכו על פסוקי מקרא כמו: "וזאת התעודה בישראל", "בסוד עמי לא יהיו", ועוד, טוען שאין נפש יהודי יכולה להכנס בגוף גוי, ואף שאין גלגול כלל נוהג בהם גם מגוי אל גוי.
רבי יהודה חייט מסתמך על ההגיון בלבד בכדי לדחות את רעיון הגלגול בגוי או גם בבע"ח, כך כותב בספר מנחת יהודה:
"ועוד ראיתי להאריך בענין זה שאמרו רוב המקובלים, כי נפש הרשע מאחר שהשלימה גלגוליה ולא זכתה מכניסים אותה בכלב... ודבר זה קשה להאמין. ולא די בחיות, אלא אפי' באחד משאר האומות, וקשה הדבר"
(מנחת יהודה קנ ע"ב)
נזכיר עוד, שישנה דעה המסתמכת על הכתוב בבראשית (יז יד): "ונכרתה הנפש מעמיה" בכדי לטעון שעונש הכרת יוכל להתקיים ע"י גלגול בגוף הגוי שכן יש בכך ניתוק מ"עמיה", היינו, עם ה'. (ראה מעין זה מעולפת ספירים יום עשרים ואחד)
***************************
אמר רבי אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סג:
בספר עבודת הקודש תולה את ביאת הגואל בכך שכל הנשמות שנגזר עליהן לבא לעולם ב"שית אלפי שני" של עבודת התיקון ושעדיין צריכות לתיקון - יושלמו. ומסביר בכך את מאמר חז"ל "אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף" כאשר ה"גוף" משמעותו - שלא כאחרים המפרשים זאת כשמו של אוצר הנשמות (ראה רש"י שם: "גוף - פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות נתונות שנבראו מששת ימי בראשית העתידות להנתן בגופים העתידים להבראות") - גוף האדם בו מתעברות הנשמות, וכאשר יסיימו בני האדם לתקן את אותן הנשמות תוכן הדרך לביאת בן דוד וליציאת הנשמות החדשות. כך לשונו:
יש לרבותינו ז"ל באחור הגאולה ועכוב ביאת המשיח סוד גדול גלוהו באמרם בפרק הבא על יבמתו ובעבודה זרה פרק ראשון אמר רב אסי אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף שנאמר כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי, וחכמי האמת קבלו בסודו כי כל הנשמות יזדקקו קודם בא המשיח בסוד העבור והוא אמרם עד שיכלו כל הנשמות שבגוף ואז יזכו החדשות לצאת ושבגוף אמרו בו שבגוף האדם.
ובאור הכתובים כך כי לא לעולם אריב עם ישראל ולא לנצח אקצוף שלא לגאול אותם ומה המעכב שאיני גואל אותם, הרוחות שהם יוצאות מלפני שעדיין לא כלו כלומר לא נזדקקו ובהכרח הן צריכות להזדקק והוא אמרו יעטוף, הרוח הוא מאחר ומעכב הגאולה מלשון העטופים ללבן,
וכשיזדקקו, אז הנשמות חדשות שאני עשיתי יצאו ואז יצא המשיח בכללן וזה דעת חכמי האמת.
עבודת הקודש - חלק ב פרק לד
וכדבריו כותב רמ"ק בספר פרדס רמונים:
"... לעתיד לבא כי אז יחדש הקב"ה עולמו בנשמות חדשות".
פרדס רמונים - שער ח פרק כב (וכן בשער ח פי"ד)
********************************************
על הנשמות החדשות
עפ"י האר"י בשער הגלגולים יש להבחין בסוגים שונים של נשמות חדשות שקיימות בעולם, כאשר ישנן נשמות חדשות ממש, קרי נשמות שמעולם לא נמשכו אל העלם הזה, ולעומתן נשמות כעין חדשות, שכבר נמשכו לעולם הזה, אלא שלא נכנסו עדיין לשלבי התיקון.
גם נשמות אלו מתחלקות לשני סוגים לפי מיקומן בתחילת התיקון, כך שבס"ה ישנה חלוקה לשלש סוגי נשמות, (ובמקום אחר, הקדמה י"ב של שער הגלגולים, מציין רח"ו ארבע חלוקות).
ככלל יאמר, כל דבר חדש נוצר בעולמינו אינו חדש, אלא שמכונה כן שכן נוצר מצירוף של שני גורמים קודמים היוצרים בהשתלבותם כח חדש. פעולה זו נקראת "זווג", והיא נעשית באופנים שונים של קבלה ונתינה, כאשר מצבי הזווג משתנים החל מהמצב הבסיסי ביותר "אחור באחור" קרי השפעה ברמה נמוכה מאד, קיומית בלבד, ועד לרמה הגבוהה ביותר "פנים בפנים" כאשר רמת השפע היא מקסימלית, וממילא גם בכח החדש שנוצר ביניהם הוא בשלמותו.
כך בשער הגלגולים:
דע, כי כאשר נבראו כל העולמות, ואפילו עולם האצילות, נתהוה בתחלה בסוד זווג אחור באחור. ואח"כ חזר להתהוות בבחי' פנים בפנים. והנה גם בחי' נשמות של בני אדם, היו כך, כי תחלה נתהוו בבחי' אחור באחור.
שער הגלגולים - הקדמה ו
בשל היותו של אדם הראשון הנברא היחידי העולם - לפי רוב הדעות חוה נבראה בשלב מאוחר יותר או שהיתה בגוף משותף עם אדם - הרי שהנשמות שהוכנו ע"י הבורא לירידה לעולם היו בהכרח כלולות בנשמתו, וממנה התפשטו אל צאצאיו כאשר כל אחד מהם נוטל חלקי נשמה הנושאים "גנים" מאופיינים במידות מסוימות, כפי שהדבר נראה לעינינו בגנים הפיזיים-הביולוגיים של גוף האדם הבאים לו בתורשה מאבותיו, תוך נתינת פרשנות מיוחדת להם בגופו של האינדיבידואל הפרטי. בשל כך אנו מוצאים את ההבדל המהותי בין שרשי נשמת קין או נשמת הבל או בנו השלישי של אדם - שת.
אילו הנשמות שהיו כבר כלולות בנשמתו של אדם הראשון בצורתן הבסיסית, שבות ובאות בצורתן המפורטת בגופי בני אנוש בדורות שבאו אח"כ, כיון שלא מצאו את תיקונן המלא בגופו של אדם בכדי למצוא את שלימותן ולקבל את מירב האורות והשפע שלו הן ראויות.
תיקונים אלו מכונים "הפיכת פנים", ממצב של "אחור באחור" למצב של "פנים בפנים", במשך כל שנות התיקון החל מבריאת אדה"ר ועד ביאת המשיח, כך לשון רח"ו:
ואח"כ מן העת אשר נברא אדם הראשון ואילך, עד ביאת המשיח, התקון הנעשה מאז ואילך, הוא לאותם הנשמות, שאז נתהוו בבחי' אחור באחור, שיהיו עתה חדשות יוצאות מזווג פנים בפנים.
שער הגלגולים - הקדמה ו
(עוד על עניין הזיווגים השונים להאצלת נשמות ראה בתשובה נפרדת העוסקת בשאלת האופן האצלת נשמות חדשות וישנות)
זווגים אלו נעשים בעולמות שונים ע"פ רמתן, כאשר כל אחד מהם גורם ליציאה של נשמות חדשות בערך הפעולה, כאשר הרמה הגבוהה יותר היא זו המוציאה נשמות בני אדם חדשות, נשמות שיש להם יכולת תיקון עצמית וממילא יכולת הגעה עד לרמה הגבוהה ביותר. את הפירוט מביא רי"א חבר בפתחי שערים שלו:
באצילות מאיר הזיווג של או"א עילאין ומשם נמשך הארה חדשה לזו"נ להוציא נשמות חדשות של ישראל.
בבריאה נמשכת הארת זיווג ישסו"ת דאצילות, ומאותה הארה נבראים נשמות חדשות של מלאכים.
זיווג חצי עליון של זו"נ דאצילות הוא לצורך עולם היצירה עצמו,
וזיווג חצי התחתון שלהם הוא לצורך עולם העשיה.
מכיון שיציאת נשמות ישראל היא תכלית הבריאה, לכן יציאתם הוא מן הזיווג העליון ביותר מסוד המחשבה הפנימית של או"א עילאין (פנימיות, נשיקין). אמנם, מכיון שתכלית אותם הנשמות הוא לצאת לפועל בעולם הגשמי, לכן יציאתם היא גם בסוד זיווג הגופני במעשה (חיצוניות של זו"נ) שהוא הזיווג התחתון ביותר. לעומת זאת, המלאכים שתכליתם להיות משרתים לנשמות ישראל, יציאתם היא מסוד חיצוניות זיווג הנשיקין (דבור) ובסוד פנימיות הזו"נ שהם מדרגות אמצעיות בלבד, בין המחשבה והמעשה.
ספר פתחי שערים נתיב אבי"ע - פתח טז
כלומר, נשמות ישראל באות ויוצאות מזווג כפול הן זה הנעשה לצורך יצירת הנשמה, וזה שיוצר את הגוף, הראשון ממקום גבוה שבעולם האצילות והשני מחיצוניות הזו"נ (=זעיר אנפין ונוקבא).
חילוק מעין זה בין משיכת אורות הגוף למשיכת אורות הנשמה מביא הרב חבר גם בספרו יד מצרים בביאור הפסוק בספר ישעיה (מג א) "ועתה כה אמר ה' בראך יעקב ויצרך ישראל..." לענין נשמת וגוף האבות, בהסבירו שנשמתם של האבות היתה כבר כלולה בנשמת אדה"ר ולפיכך אינה בריאה חדשה אלא בבחינת יצירה בלבד, ואילו גופם היה בריאה חדשה שהרי האימהות עקרות היו (ראה יבמות סד:) כך שגופם של האבות לא היה מובן מאליו, כך מסביר:
וידוע שיש הפרש בין בריאה ליצירה, שבריאה הוא יש מאין, ויצירה הוא במה שכבר נמצא ולא נשלם צורתו עדיין, ולא היה רק בכח ולא בפועל, והשלמת צורתו נקרא יצירה כמ"ש המפרשים, וא"כ מצד הגופים של זרע האבות נופל בהם לשון בריאה, מציאות חדשה, משא"כ מצד הנשמה שכבר נכללו בנשמתו של אדה"ר בכח, אלא שלא יצאו לפועל עדיין, שייך בהם לשון יצירה, ולכן אמר הכתוב בוראך ביעקב ויוצרך בישראל. וזה ענין מה שמצינו שהבורא יתברך קרא בשם
ספר יד מצרים - הקדמת פותח יד
חלוקה שונה במקצת כותב רח"ו בעץ חיים, ולדעתו מקור נשמות ישראל למדרגותיהן ביחס לנשמות המלאכים, אינו רק בשינוי מדרגה אורכית, כי אם עיקר ההבדל נעוץ בממדי הרוחב, כאשר נשמות ישראל החדשות יוצאות מזיווגי הפנימיות ואילו נשמות המלאכים יוצאות מן הכלים החיצוניים, כלשונו:
שני מיני בחינות זווגים יש באו"א דאצילות הא' נקרא פנימי הב' נקרא חיצון, שהם סוד הכלים והעצמות, וזהו בב' בחי' או כשהם פב"פ שוה או בהרכנת הראש כמבואר אצלינו. וב' בחי' אלו בפנימיות שהוא העצמות וב' בחינות אלו בסוד החיצוניות שהם הכלים הרי הם ד' בחי' זווג או"א ועד"ז ד' בחי' כיוצא באלו זווג זו"נ והנה לעולם בחי' זווג חיצון למלאכים וזווג פנימי לנשמות.
ספר עץ חיים - שער טו פרק א מ"ק
(על נושא הפנימיות מול החיצוניות ניתן לקרוא בעץ חיים שער כ' פרק א, או בנקודות אור ודעת)
כאמור, מתחלקות הנשמות לכמה סוגים. החלוקה הראשונית יותר היא בין הנשמות שהיו כלולות באדם הראשון ואלו שלא היו כלולות בו כלל. לשון רח"ו:
ענין נשמות החדשות והישנות מי הם. הנה כבר נתבאר כי קצת נשמות יש, שלא באו כלולות בנשמת אדה"ר כשנברא, ואלו נקראים נשמות חדשות באמת לגמרי. אבל כל הנשמות אשר כבר באו כלולות בנשמת אדה"ר, הם הנקראים נשמות ישנות, בערך החדשות האמתיות הנז'.
שער הגלגולים - הקדמה ז
החלוקה המשנית, בנשמות שהיו כלולות באדם הראשון:
השנית הוא, כי כשחטא אדה"ר, נודע הוא כי נשרו ממנו איבריו, והלך ונתמעט, עד אשר לא עמד אלא עד ק' אמה, בסוד ותשת עלי כפכה. וכמו שאירע זה בבחינת גופו, כן אירע לו בבחי' נשמתו. והנה אותם הנצוצות של נשמתו, שנשארו קיימות בו אחר החטא, שהם העצמות הנשאר לחלק אדה"ר, הנה כאשר אחר חטאו הוליד את קין והבל כסברת רז"ל וס"ה, הנה מנצוצות הנז' יצאו קין והבל, ואלו נקראים מדרגה שניה.
השלישית הוא, אותם הנצוצות של נשמתו, שנסתלקו ממנו כאשר חטא, וחזרו לרדת וליפול לעמקי הקליפות, אשר לזה רמזו חז"ל וקראום בשם נשירת אברים. ודע, כי מזו המדרגה השלישית, היתה נשמתו של שת, בנו של אדה"ר.
שער הגלגולים - הקדמה ז
נשמות אלו עדיין מוגדרות כ"חדשות" למרות שכבר היו בעולם כיון שהאור שהוענק להם היה במידה אלמנטרית ולא אפשר להן את התיקון המלא שלהן ועלייתן, לכן כאשר שבות בכוחות מוגברים לתיקון נחשב הדבר להן כאילו באו במחזור גלגולים חדש, ולפיכך מוגדרות בהתאם, כך בשער הגלגולים:
והנה כאשר אלו הנשמות שממדרגה ב', יבאו בגוף בגלגול, אחר שמת אדה"ר ונפרדו ממנו, עדיין אז יקראו חדשות. והטעם הוא, לפי שיצירת האדם הא' היתה בבחי' זווג עליון אחור באחור ולכן עד שתחזור לבא עם ההיא בבחי' זווג עליון דפנים בפנים, אז תקרא פעם א' שבאה לעולם, ונקראת חדשה, ואם גם אחר מיתת אדה"ר, לא זכתה הנשמה ההיא לבא פעם אחרת בעולם, אלא בבחינת זווג אחור באחור, עכ"ז תקרא עתה פעם א' שבאה לעולם, אע"פ שלא באה ע"י זווג פנים בפנים, לפי שכבר באה עתה אחר מיתת אדם הראשון.
שער הגלגולים - הקדמה יב
תיקונן של נשמות אלו נעשה ע"י כל מעשה המצוות, כאשר בכל מעשה מתקנים חלק או חלקים מאותן הנשמות, ומושכים אותן להתעבר בנשמות הקיימות כבר בעולם, בנשמת האדם המתקן עצמו או בנשמתן של אחד מצאצאיו וקרוביו, כך בשער הגלגולים:
לפי שאחר שנתהוו בתחלה מאחור באחור, ירדו עם גלות השכינה למטה בתוך הקליפות, וכאשר איזה צדיק מכוין איזו כונה גמורה טובה, יכול להמשיך ע"י כונתו ההיא איזו נשמה חדשה, פירוש, שהנשמה שבתוך הקליפה, תתעלה משם ולמעלה, בסוד חדשים לבקרים רבה אמונתך, ושם תתחדש, ואח"כ תרד משם בעה"ז מבחי' פנים בפנים, ועתה הם תחלת ברייתם, ונקראים חדשות. ואלו הנשמות מוכנות שלא לחטוא כשאר הנשמות.
שער הגלגולים - הקדמה ו
השלכות כמו מעשיות
האם ניתן הדבר להיעשות כיום, לגרום להמשכת נשמה חדשה בצאצאים? יתכן, כפי שכותב בפרי עץ חיים לרח"ו:
אמנם ביום השבת, תיכף בלילה בתחלתה, נעשין מאליהם ב' התיקונים שאנו עושין בתפלת החול, וחוזרין פב"פ במקומם למטה. ואחר כך ע"י תפלתינו ביום השבת, אז חוזרין מעלה אחר מעלה עד מקומם, שהיו בשעת האצילות, ועומדים שם פב"פ, ואז כל בחי' זיווגם שם למעלה, הוא לברא נשמות חדשות.
ספר פרי עץ חיים - שער התפלה - פרק ז:
אבל בהגהת קול הרמז על אתר מסייג את הדברים ומשייך את הנשמות החדשות הנמשכות לסוג השני, קרי לנשמות שכבר היו בנשמת אדה"ר אלא שהיו בבחינת אחור באחור, ועתה בתיקונם חוזרות לקבל השפעה פנים בפנים, כך לשונו שם:
ק"ל שהרי בזהר שמות ובמ"א אמרו, שלא יהיו נשמות חדשות רק באלף הז'. וכ"כ בספר הגלגולים. ונלע"ד עם הנזכר בספר הגלגולים, שיש כמה מיני נשמות חדשות. הא' אותן הנשמות שלא נכללו באדם הראשון כלל, והן העתידים לבא באלף הז', הב' הנקרא חדש במקצת שנכללו באדם הראשון, אלא שניתנו בו ע"י זיווג אב"א, וחסירה מהם בחי' פב"פ, ואלו יכולים לבא בזה"ז.
הגהה (א) קול הרמז
בספר השל"ה הקדוש משיב ע"כ אחרת ואומר שככלל אין באות נשמות חדשות בזה"ז, אלא שלכלל זה יש יוצאים מן הכלל, אלו היודעים לכווין את הכוונה הרצויה (="השרידים אשר ה' קורא") יכולים למשוך נשמה חדשה גם כיום:
ואם יקשה עליך מאמר הנביא (יחזקאל לו, כו), ורוח חדשה אתן בקרבכם, כי הענין הזה מורה על העתיד ושעד אותו זמן לא יהיה רוח חדשה. יש להשיב כי מאמר הנביא היתה על דרך כלל, אמנם אל השרידים אשר ה' קורא יש נשמה חדשה אפילו בזמן הזה...
שני לוחות הברית - מסכת שבת - פרק תורה אור (מא)
ואכן כך כותב שם למעשה:
סוד עונתן של תלמידי חכמים מערב שבת לערב שבת, כבר כתבתי למעלה, ושמרו בני ישראל את השבת ראשי תיבות ביאה, וזהו סוד ברית עולם... ותלמידי חכמים היו מכוונים בזה הענין לשמש מטתם בערב שבת כדי להמשיך רוח חדשה בולד, כי אז בודאי יש רוח חדשה מצד גלגול חוזר.
שני לוחות הברית - מסכת שבת - פרק תורה אור (מא)
הסיבה לכך שהשבת מסוגלת למשימה זו נעוצה בעובדה שהשבת עצמה מושכת תמיד חלקי נשמה חדשים, את ה"נשמה יתירה" שיש לאדם מכניסת השבת ועד יציאתה, כך כותב בפע"ח:
ועתה יתבאר היטב אם תשיב משבת רגליך וכו'... כי כל תוספות שבת הוא, כי כל הכלים קנו נפש חדשה, ועצמות חדש, מה שלא היה לו בתחלה, והוא ממש דוגמת בני אדם, אשר ע"י מעשיהם ומצותן, קונים נשמה חדשה, וגדולים מן הראשונים שהיו להם תחלה, והוא בגוף הזה אשר היה לו בתחילה, והגוף הזה אשר היה בתחילה אינו משתנה, רק העצמות שבתוכם, וכן הענין בתוספות שבת.
ספר פרי עץ חיים - שער השבת - פרק י
ע"פ רח"ו בשער הגלגולים ניתן לענות אחרת.
נקדים ונאמר, שמוסכמת ההנחה שהנשמות החדשות יתגלו רק אחר ביאת המשיח, כפי שמובא בכמה מקומות בכתבי האר"י ועוד מקובלים, כיון שאז תתוקנה כל הנשמות שנפלו מנשמת אדה"ר, הנחה זו מגובה בדברי הזהר:
נשמתין חדתין דעתידין למהוי על ישראל, כמה דאוקמוה אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף, ואז החדשות יבואו...
זוהר חלק א דף כח:
וכפי שמסביר זאת רח"ו בעץ חיים, שכיום אין יכולת למשיכת אורות השפעה כי אם כדי חיות ותיקון בלבד, ולא להשגת מדרגות המקור:
... סוד הזווג אם לברוא נשמות חדשות או לחיות הנשמות שכבר יצאו לחדש להם מוחין, ואחר החורבן שאין זווג לזו"נ להוציא נשמות חדשות, גם באו"א לא יש זווג לנשמות חדשות. וז"ס לא אבא בעיר וגו' באופן שעתה אחר החורבן לא יש זווג פנימי... לא באו"א ולא בזו"נ, וגם לנשמות ישנים ליכא אלא לחיות בלבד ולתת מוחין חדשים להם:
ספר עץ חיים - שער טו פרק א מ"ק
אבל רח"ו מחלק בין רמות שונות של מקור הנשמות, כאשר בזה"ז מתוקנות הנשמות שמקורן בשלשת העולמות התחתונים, ולע"ל יצאו הנשמות שמקורן באצילות, כך כותב:
אך דע, כי אין בנו כח בכל הזמן הזה רק להמשיך אלו הנשמות החדשות, אותם שהם מן הבי"ע, שהם סוד נשמה רוח נפש כנודע. אבל לעתיד לבא אחר התחיה, יבואו נשמות חדשות יותר מעולות, שהם מעולם האצילות והם מבחי' הנשמה דאצילות שהיה לאדה"ר, הנקראת בשם זיהרא עילאה, כמו שיתבאר בדרושים הבאים. וז"ס מ"ש בס"ה פרשת פקודי דף רנ"ג ע"א, שמיום שנחרב בית המקדש, לא נכנסו נשמות בהיכל האהבה. כי אלו החדשות דפנים בפנים מן עולם האצילות, לא נכנסו שם. אבל הנשמות שמן הבי"ע החדשות, אפשר שיבואו אפילו בזמן שלאחר החרבן.
שער הגלגולים - הקדמה ו
*******************************
כיצד ניתן לדעת מה היינו בגלגול קודם?
ראשית נדגיש שהעיסוק שלנו בתורה זו אינו פרטי לגבי אישיות זו או אחרת אלא במישור הכללי בלבד. אין צורך, ולרוב גם לא רשות לברר את השאלה - המסקרנת לכשלעצמה - "מה הייתי בגלגול קודם?" לשם מה?
מעבר למוגבלות היכולת לענות על תשובה זו בוודאות, ספק אם רצ