Welcome שלוֹם עליכם
Sefer Gilgulim - ספר גילגוּלים
" Re-Incarnation " by Reb Chaim Vital
The "Chapters"- "Gates of Wisdom" of the book
?האם הנשמה כולה מתגלגלת
לא בהכרח, יתכן שרק חלק ממנה יתגלגל. אותו חלק מכונה "ניצוץ" בפי האר"י ועוד, או "שורש" בפי אחרים.
"דע, כי אע"פ שתמצא כתוב אצלינו במקומות רבים, כי פלוני נתגלגל בפלוני, ואחר כך בפלוני וכו', אל תטעה לומר כי הנשמה הראשונה עצמה, היא המתגלגלת תמיד. אבל הענין הוא, כי הנה כמה שרשים לאין קץ נתחלקו נשמות בני אדם, ובשרש אחד מהם יש כמה נצוצות נשמות לאין קץ, ובכל גלגול וגלגול נתקנים קצת נצוצות מהם, ואותם נצוצות שלא נתקנו, חוזרים להתגלגל להתקן. ואותם שכבר נתקנו, אינם מתגלגלים, אמנם עולים ועומדים במדרגה הראויה להם".
שער הגלגולים - הקדמה יד
הקדמה קטנה בענין הגלגולים.
וכן כותב רמח"ל בלשונו במאמר החכמה:
ע"פ רמח"ל, לא ניתן, כיון שהנפש הפועלת בעולמינו אנו ("המדברת") אינה מהוה אינדיקציה לאיכויות הנשמה המגולגלת לצורך תיקון, שהיא ברמות השגה של עליונים, ומבחינת זאת התחתונה כל בני האדם שוים.
מאמר החכמה לרמח"ל
התשובה מורכבת. ע"פ חסד לאברהם (לרבי אברהם אזולאי) נשמה המוגדרת מתחילתה כנשמת נקבה אינה שבה בגלגול מטעם שאינה נענשת על ביטול תורה. אבל מעשית אין לדעת כיון שע"פ דבריו עולה שישנם מצבים שגם אשה תתגלגל בסיבת בעלה.
ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר יז
אך בעבודת הקודש לר' מנחם ריקנטי (לה ע"ד) מסתפק בעניין זה.
ואילו ר' חיים ויטאל כותב בשער הגלגולים (הקדמה ט) שאמנם אשה אינה מתגלגלת אך יכולה לחזור בעיבור, קרי גלגול חלקי שאינו ממלא את חיותו של האדם, ומחמת כך יתכן שתגיע עד לכדי גלגול מושלם בבתה של אותה אשה שבה נתעברה. כך לשונו:
שער הגלגולים (הקדמה ט)
האם איש יכול להתגלגל לגוף אשה?
כן. וההשלכות מכך הן שאותה אשה לא תוכל ללדת בנים כי אם בנות, אא"כ תתעבר בה גם נשמת אשה ואז תוכל ללדת גם בנות.
ג"כ לפעמים אותה האשה שנתעברה בזה הזכר המגולגל בגוף הנקבה, הנה בעת הריון כשתלד אז תתגלגל אותה הנקבה של עיבור בולד ההוא ותהיה נקבה, ואז אפשר שתתגלגל, ואז כדי שתחזור ללדת אותה [האשה] צריך שתתעבר עמה נשמת נקבה אחרת, או שתמות אותה הבת שילדה ותחזור להתעבר בה וכו'. "
ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר יז
וכן בת"ז אומר שגלגול יכול להיות מנקבה לזכר כמו גם מזכר לנקבה. הת"ז מתאר את דמות 'אותו צלם' נעלה שממנו יוצאות הנשמות ואליו שבות הנשמות, מעין מקבילה למלאך הנקרא "דומה" האחראי על הנשמות, ובתוך הדברים אומר כך:
כל דיוקנין דבני עלמא ביה (- באותו צלם, ע"פ מלאכת הסולם) רשימין, כל ציורין ביה מצויירין, כל גוונין ביה מרקמן, דסטרין אחרנין כמה ענפין תליין מניה... כמה שרביטין ונצוצין אזדריקו מניה על בני נשא, ואינון נשמתין דחייביא, דקא מרכיבין על בני נשא, מנהון דכורין מנהון נוקבין, לזמנין מרכיבין נוקבין על דכורין, לזמנין דכורין על נוקבין, כד אזדריקו לא אזדריקו לאתר ידיעא, אלא כל חד באתר...
תיקוני זהר דף קלב:
ניתן לזהות גלגול נשמת נקבה בזכר ע"י סימנים נשיים או התנהגות נשית המופיעים אצל גבר, כמו דיבור בצורה נשית, היעדר זקן וכדו'. (ראה תשובות העוסקות בזיהוי)
איזה חלק מנשמת הצדיק מתעבר באדם?עיבור מנשמת צדיק אין משמעותו ירידה מוחלטת של עצם נשמת הצדיק, אלא רק חלק נשמה הקשור למעשיו בעוה"ז ("רוח" או "נפש") הנותרת בקשר עם עולם הגשמיים הם המתעברים בנשמת האדם.
"ודע שמה שאנו אומרים שנשמת הצדיקים ורוחם הם באים ומתעברים בנשמות האדם לסייעם בעוה"ז אינם הם עצמם, כי הם למעלה בצרור החיים אצל הבורא יתברך, אך אותן הרוחין שנשארו מהם כל בחינה שביצירה הם שיורדים למטה ומתעברים באדם לסייעו."
מאמר החכמה לרמח"ל
ע"פ רמח"ל ההבדל הוא עקרוני, כי הגלגול בגוף אדם משמעותו שליטה על הכלי, הגוף, שניתן לו. בעוד שגלגול במדרגה נמוכה יותר משמעותו שהוא נמצא שם על תקן "אורח", כאשר השליטה על העצם הגשמי היא בידי נפשו התואמת של בעל העצם, הבהמה, הצמח וכדו'.
ייסורי המתגלגל במדרגה נחותה הם רבים שכן אין נשמת האדם מוצאת שם את סיפוקה, ומהווים עונש על חטאי העבר.
ואולם זולת כל זה יש מין גלגול אחר, והוא גלגול בזולת מין האדם והיינו בבעלי חיים או צומחים או דוממים, ואין ענינו כזה שזכרנו, כי הנה זה שזכרנו הנפש המתגלגלת תשמש בגוף שתתגלגל לנפש לו ממש, אך המתגלגלת דרך משל בבעל חי אינה משמשת לנפש לו כי זולתה תהיה לו נפשו הבהמית, אך עומדת שם כמי שעומד בבית הסהר, ויהיה מצבה במקום ההוא צער גדול לה, עד שבזה יכופר עונה, ובהיות ענין הבהמי הפכי לגמרי לענין הנשמה השכלית ועליונה, על כן עמדה שם יהיה לה לצער היותר גדול שאפשר לשער כיון שתוכרח לעמוד במה שהוא הפך טבעה לגמרי, וכן הגלגול בצומח ודומם כיוצא בזה הוא שאינה משמשת שם לנפש ולא נקשרת בגוף ההוא כלל כמו שמתקשרת המתגלגלת באדם, אך יושבת שם כיושב במקום מה, אלא שהמקום ההוא אינו הגון לה ומצטער בו, ועונה מתמרק על ידו:
מאמר החכמה לרמח"ל
האם תורת הגלגול מהווה חלק אינטגראלי מחכמת הקבלה, או נחשבת כ"ספח עודף"?
רמח"ל מונה את נושא הגלגול כחלק מארבעת המרכיבים היסודיים בחכמת הקבלה.
טו) ארבע הידיעות המבוארות בחכמת האמת ידיעות, החכמה הזאת הם ארבע, ופירשם הרב הקדוש רשב"י זללה"ה בזוהר חדש שיר השירים, בפסוק "אם לא תדעי לך". אמר, חכמתא דאיצטריך ליה לבר נש לאסתכלא וכו'... ידיעה ג', למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתין - וזה ידיעת סוד דרכי הנשמות וגלגוליהם.
כללי ספר מלחמות משה כלל טו - ארבע הידיעות המבוארות בחכמת האמת
מהו מקורן של הנשמות החדשות והנשמות הישנות?
הנשמות הן כוח רוחני מעצמות הבורא יתברך המתלבשות בגופו של האדם. כיוון שאנו מדברים על כוח רוחני, הרי שהנשמות - כמו כל הכוחות הרוחניים - הן תולדה של זיווג של כוחות רוחניים נעלים מהם. הנשמות הן תולדה של זיווג הפרצופים זו"נ שבעולם האצילות.
כללית, אפשר לומר, שכל הנשמות נכללו באדם הראשון כאשר נברא בערב שבת, אך כיוון שאדם וחוה לא נבראו אז אלא מבחינת אחור באתור, נחשב שהבריאה היתה חסרה. פירוש העניין: אדם וחוה היו הסמל של הפרצופים זו"נ. כאשר אנו אומרים שמצב אדם וחוה היה אחור באחור, הכוונה היא שהזיווג בין זו"נ לא היה מושלם (עיין לעיל בפרק על הפרצופים). עד שלא חזרו אדם וחוה להיות פנים בפנים, נחשב שהבריאה הזאת היתה חסרה. ולכן אותן הנשמות, שהיו כלולות אז באדם הראשון, הרי הם כאילו לא נבראו כלל וכאשר יחזרו אותן נשמות לבוא אחר כך מזיווג פב"פ של זו"נ, אז ייקראו נשמות חדשות. נמצאנו מדברים בנשמות ישנות, כלומר, הנשמות שהיו כלולות באדם הראשון (לאחר שהיה פב"פ עם חוה), ואחרי פטירתו חזרו והתגלגלו, וכאשר נשמה כזאת מתגלגלת הרי אותו אדם קיבל נשמה ישנה. לעומת זאת, כל אותן נשמות, שבאו במשך הזמן מהזיווגים של הפרצופים זו"נ, הרי הן נשמות חדשות.
מתוך "ידיד נפש"
מה הם חיוביו של אדם בעל נשמה חדשה?
כתב האר"י ב"שער הגלגולים" הקדמה ט"ז:
"דע, כל מי שהוא נשמה חדשה צריך לקיים כל תרי"ג מצוות... וכל מי שאינו חדש אלא חזר ונתגלגל בעוה"ז, אין צריך שישלים עתה רק אותן המצוות החסרות ממנו שלא קיימן בגלגול ראשון שקדם".
בזה מתבאר הנאמר בתלמוד על חכם פלוני, שהיה זהיר במצווה פרטית יותר משאר מצוות, וחכם אחר היה זהיר יותר במצווה אחרת. לכאורה סותר הדבר את מה שהורו לנו חז"ל "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה", אלא סוד הענין הוא, כי כל חכם וחכם היה זהיר באותה המצווה שהיתה חסרה ממנו בגלגול הקודם.
מתוך "ידיד נפש
האם אדם יכול להוסיף על נשמתו חלקי נשמה נוספים?כאשר אדם מתעסק בעשיית המצוות בלבד, הוא זוכה לאור הנפש הנקראת עשיה ולא יותר. אם השתדל האדם גם לעסוק בתורה לשמה, זוכה גם לבחינת רוח. ואם זכה לעסוק בחכמה הנעלמת ובסודות התורה, זוכה גם לנשמה.
כאשר יש לאדם בחינת נפש בלבד, מגיע אליו השפע משם "אדנ-י" בלבד. אם זכה גם לבחינת רוח מקבל השפע גם משום "ה-ו-י-ה", ואם זכה לנשמה מקבל השפע גם משם "אהיה". כאשר יתחברו ג' שמות אלו אצל האדם, יעלו בגמטריא כמנין יב"ק ואז יאמר עליו "הוי"ה הושיע המלך יעננו ביום קראנו" יב"ק ר"ת של המלים יעננו ביום קראנו, ואז יהיה האדם שלם בנפש מן העשיה, ורוח מן היצירה ונשמה מן הבריאה. ואם יתקן עצמו יותר, אז יהיו לו שלושתן מן היצירה. ואם יתקן עצמו יותר יהיו לו שלשתן מן הבריאה. אם יתקן עצמו עוד יותר, יקבל את כל השפע מעולם האצילות.
נמצא שאדם שפגם בנשמתו בבחינת הנפש, הרי שבזמן שיתגלגל יצטרך לתקן בחינה זו ואותו אדם יקפיד (אפילו בלי שידע מדוע עושה זאת, וכמו שעושה בתת מודע שלו) על מצוות הכרוכות בעשייה ובייחוד ברגליו, כגון ביקור חולים ולווית המת וכיו"ב.
אם פגם בבחינת הרוח, יהיה התיקון בלימוד תורה. ואם פגם בבחינת נשמה, יהיה התיקון בלימוד תורת הנסתר.
*******************
מה יודע האדם, או יכול לדעת, על גילגוליו?
כעיקרון, אין אדם יודע או חש דבר לגבי הגילגולים הקודמים שלו ובודאי שלא על גילגוליו הבאים. כפי שמובע ריעיון זה בזהר: כל הנשמות נכנסות בגלגול ובני אדם אינם יודעים את דרכיו של הקב"ה...
כל נשמתין עאלין בגלגולא, ולא ידעין בני נשא ארחוי דקודשא בריך הוא...
(זהר, סבא דמשפטים צ"ט ע"ב)
היו מגדולי המקובלים שידע ובמידה זו אחרת, כמו שמסופר על האר"י שידע להבחין בחטאי האדם בגילגוליו הקודמים ולמצוא לו את תיקוניו. כן מסופר על ר' יצחק סגי נהור שידע להבחין באדם שמולו אם הוא נשמה חדשה או מגולגלת, כאשר, כידוע, כמעט כל הנשמות בדורות האחרונים הינן נשמות חדשות (על הגר"א אומרים שהיה נשמה חדשה, ומיקומו היה במקורו בדורות שקדמו). אלו הם מתי מעט בעלי רגישות מיוחדת, אולם להדיוט אין צורך בכך בשל כך לא נתגלו לו סתרים אלו שבכבשונו של עולם, גם בגלל שאין לו צורך בכך, ואולי גם בכדי שלא תיבטל ממנו הבחירה החופשית אם יידע מה הם הדברים אותם נשלח לתקן בגילגול זה, או שמא יירתע אם יידע את כל אשר עיוות בתקופת חיים שלמה קודמת שלו.
בספר חרדים (ספר חרדים, פרק לג) מביא שאדם יודע רק על גילגוליו בבע"ח אך אינו יודע על גילגוליו באדם אחר, כלשונו:
"דע שאמרו המקובלים, שאף על פי כשמתגלגל אדם בצורת אדם, אינו יודע בגלגולו ראשון, מכל מקום כשמתגלגל בצורת בהמה חיה או עוף, הוא יודע בגלגולו הראשון, ומיצר ומצטער איך ירד משמים מצורת אדם לצורת בהמה."
ניתן להסביר זאת בהיותם יישויות נפרדות שפעלו לתיקון עניינים שונים שאינם משפיעים זה על זה, ולכן אין מן הראוי שידעו האחד על זולתו, ומשא"כ בגילגוליו בבהמה.
וכן כותב בספר ערבי נחל (פרשת נצבים) בשם האר"י, שאדם יודע את עברו רק כאשר מתגלגל במדרגה פתוחה מאדם, אך כאשר נמצא באדם אחר הוא אינו יודע את עברו. בשל כך הסבל בגלגול בבהמה או בעצם דומם רב ביותר, גם מפני שמודע לכך שהוא גלגול, וגם בגלל ההפחתה במעלה. כך לשונו:
"הנה נתבאר קצת ענין הגלגול והוא חמור יותר מהגיהנם, וכמ"ש האר"י ז"ל אילו היו יודעים בני אדם צער הגלגול כו', כי אפילו הגלגול הקרוב לתיקון שהוא במדרגת צאן הוא מר יותר מהגיהנם, כי כאשר הנשמה תתגלגל באדם אינה זוכרת כלל מה היה בראשונה, אבל כשהנשמה בגלגול דומם צומח חי זוכרת מי היא ושהיה תחלה אדם המהלך בקומה זקופה, ושעכשיו היא מהלכת על ארבע ונהפך לצורת בהמה, וזה מר לה מאד יותר מהגיהנם".
טעמים להבדל זה כותב בספר ישמח משה (פרשת נח דף ל:), כך:
"איתא בספרי חכמי אמת, דאף דנשמה דמגולגלת באדם, אינה יודעת ואינה זוכרת כלל בהיותה בגוף האדם למה היא באה ולמי היתה בגלגול הקודם. אבל הנשמה המגולגלת בבעלי חיים שאינם מדברים, יודעת וזוכרת משל מי היא ואת אשר עותה ואת אשר נגזר עליה. ונ"ל ליתן טעם לזה שהנשמה המגולגלת בבעלי חיים שאינם מדברים, יודעת וזוכרת מהותה ואיכותה, והמגולגלת באדם אינה יודעת. טעם א' טבעי, וטעם אחד חיובי. הנה הראשון נאמר, כי נשמת אדם בהיותה בגוף בעלי חיים שאינם מדברים, לא תתחבר עמו בכל מכל כל, כי לא לו יעדה מששת ימי בראשית ולא בן זוגה היא, על כן אינה מתערבת בכחותיו ואיננה כמו גוף בגוף, רק היא כעצם פרדי, וכשכל נבדל עומדת בעצמותה, רק במאסר היא אסורה לפי עונש הקצוב לה, לכך זוכרת בימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו לה מימי קדם את אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה. מה שאין כן כשמתגלגלת בגוף אדם, דיש לה התחברות עם גופו וכחותיו, כי חברן היוצר מתחלה מעת הבריאה להיות גוף אדם והנפש אחד ובן זוגה הוא, על כן היא מתמזגת ומתבלבלת בכחות הגוף ואינה בעצם נפרד, על כן לא תיצץ מחרכה להבין ערכה, זאת היא טבעי הנלענ"ד. וטעם חיובי הוא שכן חייבה חכמתו ית', לפי שכבר נודע שאין רצון ובחירה רק באדם לבדו, ואם כן כל המתגלגלין בבעלי חיים שאינם מדברין, אינו למען שיתקן הנשמה את עצמה בבחירה, כי אין לה בית יד וכלי הפועל בבחירה ורצון, וכל אשר הוא עושה פעולת הבהמות אשר לו היא מוכרחת לעשות עמו, רק עיקר שכינתה בבעל חי הוא על דרך עונש, ועונש גדול הוא ר"ל שישכון נפש האדם בזוהמה עם טיט החומריות הבעל חי, ואם כן למה ינטל ההכרה והזכרון, והרי על ידי מה שמכרת עצמותה וזוכרת הדר יקרת כבודה מקדם, צערה גדול מאד ועונשה רע ומר, וכשיכלה זמן הנקצב לה להיות בגוף הבעל חי, אם תזכה תגיע למי שיתקן אותה כפי הצורך. אבל כשהיא בגוף האדם בעל בחירה, עיקר כונת הגלגול שיתקן עצמו בבחירה ורצון, ולא על דרך העונש כי אדם הוא, ואם כן אם תהיה זוכרת כל אשר עבר עליה, תהיה ממש מוכרחת לטוב ותעדר הבחירה, וכמו ששוכחת הכל בבואה לזה העולם פעם הראשון. וזה כונת רז"ל באמרם בא מלאך וסטרו ומשכחו כל התורה (נדה ל' ע"ב למ"ד ע"ב), והיא על דרך המליצה, ור"ל דהנשמה שהיא חלק אלקי ממעל, לא היה לה להשתנות תיכף כרגע לשכוח תיכף כל אשר בשמים ממעל וכאלו לא היתה כלל שם, אלא דהוא בהשגחה. ואפשר דפעולה זו נעשית על ידי מלאך כפשט אמרם ז"ל, והוא גם כן מטעם זה שלא תבטל הבחירה, אם כן הכי נמי בגלגול, וזה טעם נכון וברור בעזר השי"ת".
*****************************
כמה פעמים יכולה נשמה לחזור בגלגול?
בתשובה, יש להבחין בין עיבור, גלגול מלא, וגלגול חלקי. כאשר העיבור אינו קשור למספר פעמים כלשהו ואין לו את מגבלת הפעמים, כי תלוי בגורמים שהם חיצוניים לו (מעשי הדורות הבאים לחיוב ושלילה וכדו') לגלגול חלקי אכן ישנם גבולות אך הן לא מוחלטות, ואילו לגלול המלא ישנה מגבלה ברורה של חזרות.
ע"פ תקוני זהר, נשמה שלא שבה בתשובה בשלשה גילגולים אינה שבה להתגלגל יותר אלא אובדת בשאול לעדי עד:
"...לחייביא דאינהו לא יחזרון בתיובתא בתלת גלגולין אלין, אתמר ביה והאבדתי את הנפש ההיא מקרב עמה... ההיא נפשא דלא חזרה בתיובתא באלין תלת, נחית לה קודשא בריך הוא במדורין דגיהנם אלין, ותמן אתנשי לדרי דרין."
תיקוני זהר דף עו: (תי' לב)
אותן נשמות שלא נתקנו קרויות "ערב רב" או "פושעי ישראל"
וכל נשמתין דאתיין תלת זמנין ולא מתתקנין, אתקריאו פושעי ישראל ערב רב.
תיקוני זהר דף קלח.
ומזהיר הזהר את האדם להקפיד במעשיו בגלגול נוכחי, שכן אינו יודע באיזה שלב של גלגול הוא נמצא, מפני הסכנה שבגלגול אחר גלגול שאם לא ישוב באחד מאלה הרי שיאבד. כל כותב:
אינון חייביא דשאטין באוירא, עד דמרצו חובייהו, ובתר נכנסין פעם שניה בגוף, כדי לצרף אותו, ואם יצדק, שוב אינו נכנס פעם אחרת. ואם לאו, פעם שלישית. שנאמר, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. ואם ח"ו לא יצדק באלו השלשה פעמים, שוב אין לו תקנה, וזהו הכרת תכרת. וע"ד בעי ב"נ לאזדהרא בנפשיה, דילמא אתא זימנא אחרא:
מדרש הנעלם פרשת כי תצא (עב: מאמר מת בלא בנים)
שינוי קצת ישנו בתיקונים (תי' ע, עמ' קלח.) שממנו עולה שיכול לחזור עד ארבעה גלגולים:
"ואם על ארבע גלגולין לא אתתקנת, אתמר בההיא שעתא ועל ארבעה לא אשיבנו".
לפי רבי אברהם אזולאי בספר חסד לאברהם, יכול אדם להתגלגל יותר משלש פעמים אלא שמפעם רביעית ואילך לא יתגלגל עוד באדם אלא ביצור נחות.
הוא מסתמך בכך על אותו פסוק באיוב "הן אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר", ומבין שמילת "גבר" עולה על גלגול באדם דווקא. כך כותב:
הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. דע כי נפש הרשע אין הקדוש ברוך הוא מגלגלו בגלגול יותר מג' פעמים, שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ר"ל פעמים ושלש בצורת גבר, אבל בפעם רביעית בבהמה טהורה.
ספר חסד לאברהם - מעין ה - נהר כב
לפי הגיון זה, יתכן המשך הגלגולים במדרגות נמוכות עוד יותר כמו בהמה טמאה, צומח והלאה. כאשר גלגולים אלו משמעותם פחות תיקון ויותר עונש ייסורים או דחיה מארצות החיים.
אך המדובר רק ברשעי ישראל, אבל צדיקים הבאים בגלגול למטרה זו או אחרת, אם לטובתם או לטובת הדור יכולים להתגלגל אפילו הרבה פעמים:
"וכל נשמתין דאתיין תלת זמנין ולא מתתקנין, אתקריאו פושעי ישראל ערב רב, אבל צדיקיא דבכל זמנא דייתון מתתקנין, יתון עד ארבעה, אפילו עד שתין דור, ודא איהו דור הולך ודור בא, ודא נשמתא דאיהי משה רבינו, כלילא משתין רבוא, ושכינתא עלאה דאיהי נשמת חיים כד שריא במשה, אתחשב ליה כאלו אתא בשתין רבוא, ובגינה אתמר אשה אחת ילדה ששים רבוא בכרס אחד".
תיקוני זהר דף קלח.
סיבת הדבר שחזרת נשמתם של הצדיקים היא אך למטרת תיקונם של בני אותו דור לשם חזרו, או לטובת אותו יחיד שבו נתעברו, כך שאין כאן ירידה של עוצם נשמת הצדיק במדרגותיה הגבוהות (חיה נשמה) אלא רק של חלקי הנשמ&#